יזם אינפו - משקיע
כאן נפגשים יזמים משקיעים ושותפים
 

בינוניות הרסנית

ישנם המון אנשים שחיים בסטנדרטים בינוניים. אותם אנשים גם מנהלים את העסקים שלהם באותה צורה,והגרוע מכל,שהם בכלל לא יודעים את זה.אבל,לאחר שנים של ניסיונות ללא ההצלחה הרצויה יגיע שלב התירוצים ( לחוסר ההצלחה ) ואז כל העולם יהפוך לאשם בכישלונם,
כמובן מבלי לקחת אחריות על מעשיהם.

רק שאם אותם האנשים היו "עוצרים" מדי פעם למחשבות,כל הכישלונות היו נמנעים.
ובמקום שאנסה להסביר לכם למה הכוונה שלי, שיש אנשים שבכלל לא מודעים לבינוניות
שהם מנהלים את עסקיהם,אספר לכם סיפור ששמעתי שאינני יודע אם הוא אמיתי, אבל דבר אחד בטוח,שיש לו  מוסר השכל:

איש חכם טייל עם התלמיד הנאמן שלו ביער,כשמרחוק הבחין בכפר נידח.
הוא החליט ללכת לבקר באותו הכפר ולהכיר את אנשי הכפר.
כשהגיעו,הם ראו את הדלות הקשה בה חיים אנשי הכפר כשבבית ישן והרוס הם הבחינו במשפחה שחיה בבית,זוג הורים ושלושת ילדיהם,כשכולם לבושים סחבות קרועות ומלוכלכות.

החכם התקרב לאב המשפחה ושאל אותו: "איך אתם מצליחים לשרוד בכפר כזה נידח שאין בו  מקורות פרנסה?". ענה לו החכם,"יש לנו פרה קטנה,היא מניבה כמה ליטרים של חלב בכל יום ואת חלק מהתוצרת אנחנו מחליפים עבור מזונות שחסרים לנו בכפר הסמוך, ומהחלק שנישאר אנחנו מכינים יוגורט וגבינה,כך אנחנו שורדים",הוא השיב.

החכם הודה לו על המידע,הסתכל סביבו מספר רגעים,בירך לשלום והלך.
בדרך,פנה לתלמידו וצווה עליו: "לך,חפש את הפרה הקטנה,קח אותה לתהום ודחוף אותה למים שתטבע". התלמיד המבועת התנגד למורו,התווכח עמו וניסה להניעו מבקשתו,הרי הפרה הייתה אמצעי המחייה היחיד של אותה משפחה. אבל החכם הלך ולא ענה לו.

התלמיד המדוכא ביצע את פקודת מורו,הוא מצא את הפרה הקטנה,הוביל אותה לתהום,
דחף אותה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים לתהום ומתה.
המראה הזה נשאר חרוט בזיכרונו.

כעבור מספר שנים,אכול רגשי חרטה,הצעיר החליט לעזוב את מורו ולחזור לכפר כדי להתוודות בפני המשפחה ולנסות לעזור להם,על מנת להשקיט את מצפונו.
כסף לא היה לצעיר,אך הוא החליט שיעבוד חינם אצל המשפחה כדי לקנות פרה חדשה.

ככל שהתקרב לכיוון הכפר הוא הבחין שהסביבה השתנתה,העצים פרחו,הבית היה נקי ויפה וילדים שיחקו בחצר.
הצעיר הרגיש עצוב ומיואש,הוא היה בטוח שהמשפחה הענייה נאלצה למכור את ביתה על מנת שתוכל להמשיך לשרוד.הוא החיש את צעדיו וכשהגיע לבית הוא התקבל על ידי איש מאוד אדיב.
הוא לא הצליח להבין מה התרחש,הסתכל על הילדים והכיר אותם,הם נראו יותר בריאים,אך ללא ספק היו אלה אותם הילדים שביקר שנים קודם עם מורו.

הוא שיבח את מה שראה ושאל את בעל הבית:"כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך וחיי משפחתך?" האיש השיב לו בהתלהבות:"הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה,מאותו רגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן,ככה הצלחנו להגיע להישגים שהינך רואה".

המסקנה מהסיפור היא, שלכל אחד מאיתנו יש פרה קטנה,שמגבילה אותנו והופכת אותנו לתלויים, ואינה מאפשרת לנו לפתח את הכישורים שלנו.אנו מסתפקים במה שהפרה הקטנה מייצרת וכך אנחנו מנציחים מצב של בינוניות הרסנית שבולמת אותנו מלהגשים את שאיפותינו.

ועכשיו,תחשוב לעצמך,

מהי הפרה הקטנה שלי? איך אדחוף אותה לתהום?